בשנת 2026, בישראל ובעולם כולו, השיח על אוכל מתמקד בדבר החם הבא. אנו רודפים אחרי טכניקות בישול מתוחכמות מפריז או טעמים אקזוטיים מטוקיו, אבל שוכחים שמתחת לשכבות הפירוטכניקה הקולינרית מסתתר מטבח עתיק, שהיה כאן הרבה לפנינו. בסדרת הדוקו המצוינת "הצלחת של הארץ המובטחת" (כאן 11) שיצר עופר עין גל ("אנחנו על המפית"), ושידרה את הפרק האחרון שלה השבוע, מתמקדים שף אסף דוקטור והד"ר לפילוסופיה ג'רמי פוגל במטבח הלואו-טקי של תקופת המקרא – ההפך המוחלט מתכניות הריאליטי בישול התזזיתיות. אוכל שלא נולד בראשו של שף תחת אורות ניאון, אלא צמח מתוך האדמה המקומית לאור חוקים דתיים ומגבלות גיאוגרפיות, שעיצבו דרך הצלחת את התרבות.
>>"קפה בוליווד": שפע של אוכל רחוב ממומבאי נחת ברביעיית פלורנטין
"העניין שלי, כמי שעוסק בפילוסופיה ותרבות יהודית, הוא לזכות להצצה ממשית להיסטוריה העתיקה שלנו", מבאר פוגל את מקומו. "אנו חיים בתרבות ובמדינה שבהן יש להיסטוריה העתיקה חשיבות אדירה. אנשים רצים לכנסת על ידי הבנה, או יותר נכון אי הבנה, של ההיסטוריה העתיקה. אין מסורת שמגיעה כל כך רחוק. זהו תמיד שילוב של מקורות ואדפטציות", הוא מסביר, וקורץ התייחסות לדבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר לפני כיומיים שלא יעודד את בתו להתגייס בגלל 'עולם ערכים של כמה אלפי שנים'. "כמו שיש מדע בדיוני של העתיד, יש מדע בדיוני של העבר. דרך האוכל מקבלים הצצה ממשית להיסטוריה האמיתית, ואפשר להתחיל לחשוב מה היה כאן באמת. ומה שיכול להיות מטריד, ואפילו סכנת נפשות, זה שהאופן שבו העבר נתפס כחזון קיומי לאינדיבידואלים, תנועות ומדינה שלמה שנותנת לסמוטריץ' להוביל אותה – הוא עבר מדומיין, שמתווך על ידי מיתולוגיות".
בבסיס הסדרה עומדת נקודת הנחה שהתנ"ך אינו משקף את המציאות המדעית או החומרית של התקופה שבה נכתב. לכן היא נשענת על יסודות אמפיריים ומחקריים – במיוחד על ספרה המקיף של ד"ר טובה דיקשטיין, "מסע שורשים". "בתנ"ך יש דברים יפים מאוד, חזונות מוסריים גדולים ועוד, אבל אין בו היסטוריה", פוגל מפרט. "אי אפשר לצפות מספר שמתארך את תולדות העולם לפני 5,787 שנים שידייק בפרטים ההיסטוריוגרפיים. ברגע שבוחנים את הטקסט הקאנוני באמצעות מחקרים מדעיים, מקבלים הצצה למציאות החומרית הממשית של איך אנשים באמת חיו כאן".
כדי לבחון את הסוגיה נבחרו חמישה אבות מזון בסיסיים מהתפריט היהודי העתיק, שכל אחד מהם משקף תמה חברתית רלוונטית. בשר, כחומר גלם יקר מפז בתקופת המקרא, נבחן בהקשר של טוהרה וטומאה כסמל לשחיתות שלטונית. "בספרו 'לגנאלוגיה של המוסר' כותב ניטשה שכאשר אנו באים לבחון תרבויות עתיקות במושגים סמליים כמו טוהרה וטומאה, צריך להבין שבראשיתם הם היו כנראה גסים, ארציים וחומריים מעבר למה שאנו מסוגלים לדמיין, ובעיקר לא סמליים".

"בעולם המקראי, טומאה וטוהרה הופכים להיות מושגי מפתח בהלכות, אבל אם נלך עם ניטשה – שמאוד משכנע אותי – בתכלס זוהי חונטה כוהנית שנתפסת כטהורה ועובדת את השם. כדי לזכות להקריב קורבן צריך לטבול ולעבור היטהרות סמלית, תפיסה שהיא אנכרוניזם עכשווי פוסט רבני של אירוע קדום. 'תביא לי את מיטב הדברים שבזיעת אפיך הוצאת מהאדמה, אבל תתקלח לפני כן, אחרת אלוהים לא יסלח לך אם תבוא טמא'. זוהי התנהלות של אליטות מאז ועד היום. הון-שלטון-סטייק וול דאן".
מה ניתן להסיק מכך לגבי המצב במדינה כיום?
"לא תמיד אני מסכים עם מרקס, אבל הוא צדק כשאמר שאחד התפקידים שיש למערכות דתיות הוא להמשיך ולקיים סדר חומרי כלשהו. ומה יותר טוב לאליטה כוהנית מאשר לשכנע אנשים שאם הם לא יקריבו את רכושם היקר, האל יפיל עליהם את זעמו? ותוך כדי כך אותן אליטות זוכות לאספקה סדירה של בשר. זהו מבט מפוכח ונחוץ לתרבות הישראלית, ששואפת להנחיל ערכים מהעבר, ולכן חשוב לדבר עליו ולהבין אותו. לפני שמקימים את בית המקדש, בואו נבין מה טבעה של חברה שמתקיימת בצורה כזו".

השיחה על אוכל ארץ ישראלי ומקורותיו מתקשר ישירות לניכוס. ברור שתושבי ארץ ישראל הקדומה ניזונו מתנובת הארץ, אבל השאלה למי שייך החומוס הייתה ונותרה נפיצה. פוגל מסביר שאותנטיות מושגת בתהליכים שאורכים מאות שנים, כמו הפסטה שמרקו פולו הביא מסין והתאזרחה באיטליה. "ניכוס חומוס הוא מעין קוץ בטוסיק של הגסטרונומיה הישראלית", הוא צוחק, ומבהיר שתופעה מסוימת יכולה להתפרש כניכוס תרבותי או כהשראה – תלוי בהקשר כמובן. "הריב על החומוס הוא סממן לכך שמשהו לא בריא קורה מבחינת יחסי כוחות, ובהינתן גובה הלהבות בקונפליקט הישראלי-פלסטיני כרגע, מובן שיש ביקורת בנקודה הזו. כשנינה סימון משלבת אלמנטים מבאך במוזיקה שלה, אנו רואים בכך השראה. לעומת זאת, כשאלביס מנגן מוזיקה שחורה והכסף הולך אליו, ולא לאנשים שיצרו את המוזיקה הזו, נוצרת בעיה. השראה הופכת לניכוס תרבותי כשיש אסימטריה של כוח".

"זאת גם האבן בנעל של אסף, שכמסעדן ישראלי עם פרויקטים בחו"ל נתקל בעוינות ובהאשמות ניכוס", מסביר פוגל על חברו לתוכנית. "כאדם שנולד כאן, חשוב לו לקבל את הגושפנקא לאוכל המקומי, אך בגלל האסימטריה הזו לחומוס יש טעם מר. צריך לשאוף למצב שבו נראה ניכוס תרבותי כהשראה. כל עוד מתקיים חוסר הדדיות בין הזכות שאנו מממשים להגדרה לאומית ועצמאות לבין היעדר הזכות הזו בקרב הפלסטינים, הניכוס יחלחל לכל מגע עם העולם, ולא משנה אם זה חומוס, אירוויזיון או אולימפיאדה".
איך השפיע על החברה הישראלית המעבר ממטבח דל בתקופת המקרא לתרבות שפע?
"תזונה היא משהו בסיסי, המכניזם הביולוגי שמקיים את החיים שמהם צומחת התרבות שלנו על רבגוניותה. שאלת האוכל היא חלק מתרבות של צריכה מואצת, שנובעת מהשיטה הכלכלית ששולטת כיום בעולם, שגם הורסת אותו. זה לא נשמע מאוד אופטימי, אבל אני חושב שכדי להציל את הציוויליזציה, המין האנושי יידרש לרסן, מסיבות מוסריות ואתיות, אפשרויות כלכליות הדוניסטיות ופיננסיות. כלומר נצטרך לצרוך פחות מהכול – לבוש, חפצים, אוכל מיובא – כדי להמשיך ולחיות על האדמה שמחזיקה אותנו בצורה בת קיימא".

"כרגע נראה שאנו מתעדפים רווח לטווח קצר והנאה מיידית על פני קיימות, ובמובן זה אוכל משקף את החולי הכלל-עולמי. אנו מתעדפים אכילת זבל טעים מאוד שהורג אותנו על פני צריכה עדינה, מתונה, חכמה ומאוזנת, שיכולה להועיל לנו לטווח ארוך. ישראל סובלת פחות מארה"ב מהשמנת יתר וממחלות הכרוכות בה, אבל מאכזב לראות שלמרות שאנו יודעים מה נכון וראוי, ומה בזוי וחושב לטווח קצר – עדיין איננו מסוגלים לנווט את עצמנו לכיוון הנכון. מי שאינו יודע להבדיל בין היסטוריה לבין מיתולוגיה בעבר, לא יידע להבדיל בין מציאות לבין הזיות משיחיות בהווה ובעתיד. אנו חיים בעידן של בולשיט ולכן חשוב שנתבונן בעין מפוכחת בהיסטוריה. בשקר יש כבוד כלשהו לאמת, אבל בעידן הבולשיט כבר לא חשוב מה אמת ומה שקר. הכול שאלה של אינטרסים ואג'נדה".
"הצלחת של הארץ המובטחת", 5 פרקים, עכשיו ביוטיוב ובכאן BOX
יובל בן נריה הוא מיחידי הסגולה האלה, שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב – מעין מידאס קולינרי אם תרצו. לכן אין זה מפתיע שהסניף החדש של ימה בביג גלילות היא כל מה שתרצו, ויותר מזה. בשונה מהסניף המקורי שברביעיית פלורנטין, שמתמקד בדגה טרייה ומשמש בגדול כקצביית דגים, ימה גלילות היא גרסה משודרגת עם ייצוג נכבד לחומרי גלם נוספים כמו בשר ועופות, בזכות שיתוף פעולה עם בוצ'ר שופ, וגם כריכים שזמינים במקום באחריות מאפיית עמיתה. יצאנו לשלוק אויסטרים, ולהבין מה תמצאו במקום.
>>
ראשית, הקונספט של מנות שף להרכבה בבית נשמר, וגם כאן תמצאו מנות שמגיעות עם כל המרכיבים, כאשר בבית תצטרכו רק לחבר אותם לכדי מנת שף אמתית. עם זאת, הקונספט מתרחב באופן משמעותי עם מנות רעננות לאכילה במקום, שמכיל כ-40 מקומות ישיבה, לצד תפריט גראב-אנד-גו עשיר במנות יצירתיות וערבות לחיך. במילים אחרות, מדובר במעיין מסעדה, מעדנייה וקצבייה – והכל במקום אחד.

"בימה גלילות ניסינו לטשטש את הגבולות בין מסעדה, דלי ומטבח ביתי, ולייצר קולינריה בסטנדרט של מסעדה מדויקת", מסביר השף בהודעה לעיתונות. "הושקעו משאבים רבים בעיצוב החלל – לאפשר חוויה כמה שיותר נעימה, אסתטית ונקייה שלוקחת את עולמות 'חנות הדגים' או ה'קצבייה' המוכרים לרמה אחרת לגמרי". ומה זה אומר בפועל? עמדת רוטיסרי לצליית עופות, שתשמש גם לצלייה של נתחי בשר, עמדת קורדו של דגים נעים, וגם אויסטרים ממגוון זנים במחירים מפתיעים שנעים בין 9 ל-14 ש"ח ליחידה.

עוד במקום תמצאו עמדת כריכים שמכינים במקום, מבגטים ולחמי מחמצת מבית היוצר של עמיתה, שכוללות גם ברוסקטות מתחלפות, מקרר עם סלטים ומנות נפלאות לישיבה במקום, או במתכונת To Go.התפריט מתחלף לפי תוצרת העונה, אבל מתוך המגוון שתוכלו למצוא שם כעת הסתקרנו מחצי עוף אורגני צלוי (78 ש״ח), ספייריבס טלה המוגש עם תפוחי אדמה בגלייז יפני וסלט מלפפונים (94 ש״ח), ברוסקטה עם מולים מעושנים (18 ש״ח), ברוסקטה עם פסטרמה הודו טרייה (15 ש״ח) או אחת עם פסטרמה שייטל (18 ש״ח).

בזירת הנאים הנאה תמצאו טרטר בקר (78 ש״ח), טרטר דגים הוקאידו (79 ש״ח) וקרפצ׳יו בקר, סשימי טונה/האמצ׳י/סלמון בחמאה חומה (77 ש״ח).יש גם סלט נאם טוק תאילנדי מסורתי (68 ש״ח), מגש גבינות מפואר, אשר חלקן גבינות בקר מקומיות מבית המחלבה הקטנה (48 ש״ח), ומנה של בליני עם קוויאר וקרם פרש, משל היינו ברוסיה הצארית (350 ש״ח).ואם כבר קוויאר, יש גם שמפנייה ושלל יינות ומשקאות אלכוהוליים ללגום במקום.בקיצור, אם אתם מחפשים מקום לזלול, ללגום ואפילו להצטייד בו הביתה – ימה גלילות מחכה לכם.
ביג פאשן גלילות, מחלף גלילות, ב'-ש', 9:30-20:00
כן, שוב הגענו אל הרגע הזה שבו מה שנותר מתעשיית הטלוויזיה בישראל מנסה להרים קצת לעצמו, אחרי רצף משברים אינסופי שהפך את המשבר לצורת הקיום הטבעית של הענף, ותחת איום מתמיד בחיסול היצירה המקורית וריסוק חופש הביטוי. בקיצור, יש מה לחגוג, והאקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה מפרסמת הבוקר את המועמדים ב-46 (!) הקטגוריות בטקס פרסי הטלוויזיה לשנת 2025.
>> "פורטובלו": HBO עושה לאיטלקים ולביביסטים בית ספר לדמוקרטיה
>> "איך מגיעים מבלפסט לגן עדן" היא אחת הקומדיות המפתיעות של השנה
את הרשימה מובילה "מקום שמח", הדרמה הסופר-מצליחה של כאן 11, עם 15 מועמדויות, כולל נועה קולר ואביהו פנחסוב בתפקידים הראשיים, עידן חביב ותיקי דיין על תפקידי המשנה, וכמובן הסדרה הטובה ביותר, ונראה שיצטרך לקרות משהו מיוחד כדי שזה לא ייגמר בסוויפ של כל הפרסים החשובים. מיד אחריה מגיעה הקומדיה הפרועה של רועי כפרי וגון בן ארי, "יקומות", עם 13 מועמדויות מפתיעות בקטגוריה הקומית, ואחריה "נוטוק" ו"בלאדי מורי" עם 10 מועמדויות, "מגרש הרוסים" עם 9 ו"חוליגנים" עם 8.

הפרמטר הבולט בין המועמדויות, כמו בשנים קודמות, הוא הדומיננטיות המוחלטת של כאן 11 במרבית הקטגוריות, עם 108 מועמדויות לפרסים, יותר מכל גופי השידור האחרים ביחד (yes עם 31, קשת עם 30, HOT עם 25 ורשת עם 4 מועמדויות בלבד), מה שמצביע שוב על התלות הכמעט מוחלטת שפיתחו היצירה המקורית והיצירה העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי. מי שבהחלט יכולה לחוש מעט מקופחת אחרי שנה טובה מאוד היא yes, שסדרות הדגל הנועזות שלה – "ילדחרא" ו"הגרמני" – זכו במעט מועמדויות יחסית.

הטקס יתקיים השנה בצל מותה הפתאומי והכואב של המפיקה והיוצרת דנה עדן ז"ל, שהייתה מעמודי התווך של תעשיית הטלוויזיה והותירה את חותמה גם ברשימת המועמדויות המתפרסמת היום: "טהרן" מועמדת השנה ב-7 קטגוריות אישיות, סדרת הנוער "שקשוקה" מועמדת ל-3 פרסים וכן מועמדת "להציל את חיות הבר". אלון אבוטבול ז"ל מועמד לשני פרסים על תפקידי המשנה שלו ב"יקומות" ו"הגרמני". באסה בלעדיהם.

לתחרות הוגשו השנה מעל 130 סדרות ותכנים טלוויזיוניים, שיא חדש בתולדות הטקס, וחלוקת הפרסים תתקיים בשני אירועים חגיגיים: הטקס המרכזי יועבר בכאן 11 בשידור חי ויתקיים ביום ראשון 22.3 באקספו תל אביב בהנחיית תום יער ושירה נאור (שהנחו בהצלחה את טקס פרסי אופיר האחרון); טקס הגאלה, שיחגוג בעיקר את מקצועות ההפקה, יתקיים מספר ימים לפני הטקס הראשי.
אחד מתתי הז'אנר הנישתיים האהובים עליי מאוד הוא סרטים על סיפורים היסטוריים שאני לא יודע עליהם דבר. בדרך כלל אעדיף סיפור מקורי שלא מבוסס על סיפור אמיתי שמשחזר אחד לאחד רגעים מן העבר, אבל אם כבר – לפחות שזה יהיה סיפור מעניין שיחדש לי. והסדרה החדשה של HBO, "פורטובלו", היא בדיוק כזאת. יש לה את אחד הסיפורים הכי מטורפים בהיסטוריה.
>> "איך מגיעים מבלפסט לגן עדן" היא אחת הקומדיות המפתיעות של השנה
>> סת' רוגן נתן למעריצי החבובות את מה שהם רצו. והתוצאה די טובה!
בשנות ה-80' באיטליה הייתה תכנית טלוויזיה אחת שבלטה מעל כולן: "פורטובלו". התוכנית, עם עשרות מיליוני צופים, הייתה למעשה "לוח מודעות חי" שבו הציבור יכול לרכוש או למכור מוצרים, אך היו בה גם ראיונות ואף פינות טלתרום. המנחה של התוכנית, אנצו טורטורה, היה אחד האנשים האהובים באיטליה, והוא גם גיבור הסיפור שלנו הפעם. הסיבוך קורה כשמאפיונר בארגון הפשע "קאמורה", ג'ובאני פאנדיקו, מעלה את שמו של טורטורה כמי שמעורב בסחר בסמים כדי לקבל מעמד של עד מדינה. מהר מאוד מאפיונרים נוספים עושים את אותו הדבר ומאשרים את מעורבותו של טורטורה, שמוצא את עצמו בלב ליבו של סקנדל משפטי.
רק מהמבנה שלה, אפשר להבין שמדובר בסדרה שונה מכל הסדרות ההוליוודיות. בתור התחלה, אין פלאשבקים וזה מדהים. זה מייצר מצב שבו לאורך כל הסדרה הצופה צריך להחליט האם הוא מאמין לטורטורה או שהוא חושב שאכן מדובר בפושע גדול. כך גם הרגיש הציבור האיטלקי באותה תקופה. הפרשה הזאת קרעה את איטליה והסדרה לא מנסה לצייר את טורטורה כטלית שכולה תכלת, מבלי להאכיל את הקהיל בכפית.

זאת סדרת טלוויזיה של פעם וזה בא לידי ביטוי במספר דרכים. בראש ובראשונה שמים לב לעיצוב הכותרות והגרפיקה שמופיעה על המסך, שמיד מייצרות תחושה של טלוויזיה ישנה. אחר כך שמים לב לקצב האיטי של הסדרה לעומת הקצב שאנחנו מורגלים בו. היתרון הגדול הוא שאנחנו מרוויחים המון, כי למעשה הסדרה מובילה את טורטורה מהנפילה שלו, דרך המעצר ועד ההליך המשפטי. לא קל לצפות בסדרה כזאת, במיוחד לא בהשוואה לטמפו הכמעט פסיכוטי של הוליווד, אבל זה לגמרי שווה את זה, ולא רק בגלל המשחק היוצא מן הכלל של כל הקאסט (ובעיקר של פבריציו גיפוני שמגלם את טורטורה), אלא גם בזכות הדיון המעניין ורלוונטי מתמיד במהות הדמוקרטיה.
כדי להבין את הסדרה באמת, כדאי להכיר קצת את הרקע: שנות השבעים והשמונים באיטליה הן שנים של פוליטיקה אלימה, טרור וניסיונות רבים לבלום את עליית המאפיה. למרות שהמאפיה הסיציליאנית מככבת ברוב סרטי הפשע האמריקניים, הפושעים במקרה הזה הם מארגון הקאמורה הנאפוליטני, מארגוני הפשיעה הוותיקים, הגדולים והאכזריים ביותר שידעה איטליה. בעקבות חוסר היכולת להשתלט על המאפיה, מערכת המשפט האיטלקית הייתה נואשת לדג גדול כמו טורטורה על מנת לרשום הישג למערכת המשפט.

מערכת המשפט האיטלקית באותה תקופה הייתה הסיוט הגדול ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מערכת משפט חסרת איזונים ובלמים שבה השופטים ממנים את עצמם, ללא הפרדה בין הפרקליטות למערכת המשפט. בגדול – מערכת משפט שמתנהלת באופן הרבה יותר עצמאי ממערכת המשפט שלנו וכמעט ללא התערבות ממשלתית. דיפ סטייט. הביביסט הממוצע אמנם יחשוב שהסדרה טוענת לטובת נתניהו ועוזריו, אך למעשה היא מוכיחה את ההפך המוחלט: איזונים ובלמים זה דבר חשוב בדמוקרטיה.
"פורטובלו" אינה מציגה לנו את הוועדה לבחירת שופטים ואופן המינוי וגם לא דיונים על כך בפרלמנט. אנחנו לא מקבלים התכתשויות פוליטיות וגם לא עולים על בית המשפט העליון עם D9. אנחנו מקבלים נטו את התוצאה של מה שקורה כשאין איזון בהפרדת הרשויות. נתניהו וחבריו לא מעוניינים בתיקון מערכת המשפט, הם מעוניינים לעשות מה שבזין שלהם ולהרוס את המערכת כדי לפרק את הדמוקרטיה ולחמוק מהדין.

אם יש משהו שפרשת אנצו טורטורה מלמדת אותנו זה שברגע שהאיזון מופר – ולא משנה מצד איזו צלע במשולש שווה השוקיים הזה – הכאוס שולט.דמוקרטיה היא לא רק "רצון הרוב", כפי שהימין הביביסטי נוהג לדקלם, אלא מערכת מורכבת של שלוש רשויות בעלות כוח זהה ששומרות זו על זו מפני צבירת כוח מופרז ומשחית.האם יש מקום לתיקון? זאת דמוקרטיה, תמיד יש מקום. כל עוד לא באים להרוס אותה."פורטובלו" היא סדרה מצוינת שמצולמת, כתובה ומעוצבת באופן שמרגיש כמו קולנוע זר איכותי. היא איטית, לא מתנצלת ולא דידקטית, ויותר מהכל היא יצירה חשובה שמצטרפת לדיון גלובלי חשוב על הדמוקרטיה ועל מהותה ועל מה שקורה כשהיא קורסת לתוך עצמה, כמו שראש הממשלה שלכם רוצה.
>> "פורטובלו" //Portobello // החל מה-20.2 ב-HBOmax
"הצבא הוא לא מקום לנשים". זה לא משפט מ-1948, אלא דברים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ אמר היום (!), בריאיון ל103FM. בין עשרות הריבים שמתקיימים במדינת ישראל בכל זמן נתון, הריב המטופש על שילוב נשים בצבא תקוע בלופ אינסופי. מצד אחד, הקדמה המתבקשת – לשילוב נשים בתפקידים לוחמים יש ערך מקצועי חשוב בצבא, ערך חברתי כמעט מובן מאליו של שוויון ובעיקר ערך פרקטי, בצבא שרק מקבל יותר ויותר משימות, וזקוק ליותר ויותר כוח אדם כדי לפעול. ומצד שני, השמרנות המתהדקת של החברה הישראלית – שילוב בין מיזוגניה, אדיקות דתית ואטימות צה"לית קלאסית – שמתעקש להחזיר אותנו לעבר, ולתקוע נשים בתפקידי הכנת קפה.
הסדרה הדוקומנרית החדשה "לוחמת", שתעלה הערב בכאן 11 וכאן Box, משרטטת את סיפורו העוד לא נגמר של הקרב של נשים ישראליות לנפץ את תקרת הזכוכית בצ"הל. הסדרה בת 3 הפרקים עוקבת אחר סיפורן של הנשים שנאבקו, ועדיין נאבקות, על מקומן בשדה קרב – מלוחמות המחתרת הראשונות, דרך נווטת הקרב הראשונה בחיל האוויר, המסתערבת הראשונה והבנתן את הקטע.

מעבר להיסטוריה המקומית, הסדרה תעסוק גם תפקוד נשים בקרבות הבלימה נגד המחבלים ב-7 באוקטובר, וגם באתגרים שהגיעו עם הפעילות בעזה, במקביל לקמפיינים ציבוריים שנועדו להחזיר את המצב לאחור – *אהם* ערוץ 14 *אהם* – שהתקיימו על ראשן של הלוחמות. הפרק השלישי, למשל, מתמקד בנקודת החיכוך שבין נשים לדתיים, ועל איך השירות הקרבי בישראל מהווה שער כניסה למוקדי כוח והשפעה בארץ – ועל איך המאבק על מקומן של הלוחמות הוא למעשה נייר לקמוס לקרב על זהות ישראל כולה. חוץ מזה, אם הן ממש רוצות להגיע להאג, מי אתם שתסרבו להן?
"לוחמת", פרק ראשון, 21:40, אחרי החדשות
זה מטורף איך שהעולם עובד: יפני מוזר אחד ממציא משחק גיימבוי על מפלצות קטנות בכדור, ו-30 שנה אחר כך בן אדם קונה קלף של פיקאצ'ו אילוסטרייטר במחיר של 16.5 מיליון דולרים. כבר שלושה עשורים שפוקימון מבססת את מקומה התרבותי, מבלי לאבד מומנטום – ממשחק הגיימבוי הצנוע, דרך סדרת האנימה שהפכה אותה להצלחה בינלאומית ועד לטירוף ה-Pokémon GO שהדביק דור חדש – המפלצות הקטנות של נינטנדו מתחרות כבר במעמדו של סופר מריו.
לרגל חגיגות 30 השנה של פוקימון, החל מהשבוע הבא (יום ה', 26.2) תיפתח בדיזנגוף סנטר חנות פופ-אפ מיוחדת של המותג – 120 מ"ר שימוקמו בסמוך לגשר הפיל בקומה השלישית, ותכלול את המגוון הרחב ביותר של מוצרי פוקימון שנראה בישראל – משחקים, בובות, קלפים ומוצרי טקסטים שינועו במחירים שבין 19 ש"ח ועד 400 ש"ח, וגם קונסולות ופרטי אספנות נדירים, שיעלו קצת יותר. בנוסף, במקום יוצעו גם עמדות משחק קבועות שיאפשרו למבקרים להתנסות במשחקים, ובחנות יתקיימו אירועים ומפגשים קהילתיים סביב פוקימון, בדגש על חיבור בין דורי והקהילה שמלווה את המותג

זו היא אמנם לא הפעם הראשונה שפופ-אפ כזה נפתח בסנטר,שכן אחת כזו נפתחה לפני כ-5 שנים, אבל זו צפויה להיות גדולה ונגישה יותר, ושואפת להפוך לנקודת מפגש למעריצים מכל הגילאים, וללכת אחר ערים אחרות בעולם כמו טוקיו ולונדון, בהן חנויות שכאלו היו הצלחה מסחררת. וזה לא יהיה מוגבל רק לחנות, כי ברחבי הדיזנגוף סנטר יושק משחק דיגיטלי שיעודד מבקרים לעזור לפוקימונים במשימות מיוחדות, כשהמשתתפים במשחק יהנו מהטבות בחנות. מעניין אם זה יהיה פשוט לעזור לבלבזאור למצוא את היציאה מהסנטר.
חנות הפופ-אפ של פוקימון, דיזנגוף סנטר (דיזנגוף 50, תל אביב), קומה 3 בבניין B, א'-ה', 10:00-21:00, ו' 10:00-15:00
כבר חמש שנים לפחות שתל אביב לא חגגה פורים כמו שצריך. הפורימים המבוהלים של הקורונה, הפורימים העצובים של המלחמה, הפורים של ההפיכה המשטרית, כל פורים והשיט שלו. השנה היה נראה שתל אביב סוף סוף תקבל את החג האהוב עליה בחזרה, אבל עכשיו נמתין בעצבנות גוברת לראות אם האיראנים הולכים לעשות לנו אחשוורוש על הראש ולהרוס את החג הזה כמו שרק פרסים יכולים. עיריית תל אביב-יפו, מצידה, ערוכה היטב לאפשרות שלא תפרוץ מלחמה והעמידה שלל אירועי פורים מפתיעים ומשמחים לרשות הציבור, רובם בכניסה חופשית והיתר בהטבות דיגיתל משמעותיות. הנה ההיילייטס, תשמחו נו.
>> נתפוס את כולם: היכונו לחנות הפופ-אפ הענקית של פוקימון בישראל
>> שתפו: פרויקט אוטותל של עיריית תל אביב-יפו הוארך עד 2030
תראו בזה הכנה מנטלית לחג: פארק התחנה המתעורר יערוך פורים קהילתי שמח ומבדח להורים ולילדים, עשיר בפעילויות חגיגיות: קרקס אורבני, סדנות ג'אגלינג ובועות סבון, עמדות איפור, עמדות בלונים, פסלים חיים מופע ליצנות מטורף לכל המשפחה ואווירה פורימית במיוחד. אם זה טו מאץ' לקטנטנים תמיד אפשר ללכת לפארק המסילה הסמוך ולראות מה זה באמת טו מאץ'.
>> שבת 28.2, 15:00-10:00, פארק התחנה, הכניסה חופשית
יוזמה מושלמת של העירייה: בפורים הזה יחזור רחוב שינקין ל-1984, תקליטני האוזן השלישית יחזרו לרחוב גם הם, פלסטיק פלוס תעלה מהאוב ותהלוכת רחוב תשחזר את העדלאידע. שוטגאן על תחפושת לביבות בטטה של אורנה ואלה.כתבנו על זה בהרחבה.

בפורים הזה, ללילה אחד בלבד, הספרייה האייקונית בית אריאלה תהפוך למועדון הכי לוהט בעיר. פועם פורים – שיתוף הפעולה הראשון בין ליין המסיבות האיכותי של גיל קרניאל לעיריית תל אביב-יפו, מביא לכם מסיבת פורים פרועה בהשראת גיבורות וגיבורי הספרים האהובים ועם שלל די.ג'ייז מהשורה הראשונה שינגנו בשתי רחבות.
>> שלישי 3.3 החל מ-20:00 (ועד 2 בלילה) // שדרות שאול המלך 25 תל אביב // כרטיס: 125 ₪ (65 למחזיקות דיגיתל + משקה ראשון חינם) // קוד לבוש: הגיבור שבכם // הכניסה מגיל 18 ומעלה

אזור גן מאיר ורחוב המלך ג'ורג' המתחדש יחגגו פורים באירוע צבעוני שיכלול שלל חוויות להורים ולילדים בכל הגילים: בגן מאיר תוקם במת מופעים עליה יעלו מופעי קרקס, להקת צופי תל אביב, יניב המגניב, תלתלית וזוקו ולהקת מיוזיק קיד בשירי ילדים מכל הזמנים. עוד במתחם: להטוטנים על קביים, מיצגים, מגוון דוכני יריד ודוכני מזון, סדנאות ג'אגלינג ויצירה, מתקני צופים של שבט קהילה, מתחם איפור של איגי, מתחם לגו לקטנטנים ומתחם משחקי עץ חמשת החושים ובניה ועוד הרבה הפתעות. לצד הגן, רחוב המלך ג'ורג' – בין גן מאיר לרחבת השוק – יתחפש ויתקשט לכבוד פורים עם שלל הופעות, מסיבת רחוב והפתעות נוספות.
>> שלישי 3.3, 16:00-10:0 // גן מאיר, טשרניחובסקי 24 ורחוב המלך ג'ורג' תל אביב // הכניסה חופשית

אמרתם פורים אמרתם פלורנטין, ואכן, בשכונת פלורנטין תתקיים עדלאידע בשיתוף תושבי השכונה, שתכלול תהלוכה בליווי תזמורת צעידה: התושבים והתושבות יצעדו ברחבי השכונה עם אמנים, הולכי קביים, מוזיקאים, דמויות שטח ועוד. התהלוכה תסתיים בגינת קאנטרי העלייה באירוע מרכזי המיועד לכל המשפחה פלוס מופע ביטלס של המג׳יקל בנד.
>> שלישי 3.3, החל מהשעה 11:00
מופעים והצגות, תחרות תחפושות נושאת פרסים, סדנות מתוקות, אמניות ואמני רחוב, הפעלות לכל המשפחה, מוזיקה ואווירה פורימית, והכל בתפאורה המושלמת לילדים של הנמל עם כל הפסיליטיז מסביב
>> שלישי 3.3 16:00-11:00 // נמל תל אביב // הכניסה חופשית.

חגיגת פורים ססגונית שלא תרצו לפספס! נמל יפו של עיריית תל אביב-יפו ושגרירות הודו בישראל מזמינים את הקהל הרחב לאירוע הולי–פורים, שחוזר לנמל בשנית ומחבר בין הקסם של הודו לשמחת החג הישראלי. בדומה לפורים, גם חג ההולי ההודי חוגג שמחה, צבע, חופש וקהילתיות – רגע בשנה שבו כולם מוזמנים להשתחרר, להתחפש, ולשמוח יחד, ללא הבדלי גיל, תרבות או שפה. במסגרת האירוע יתקיימו מסיבת צבע בסגנון בוליוודי – בהשראת חג ההולי ההודי, יריד הודי עם מגוון מטעמים, ריחות ותבלינים אותנטיים, הופעות וסדנות ריקוד הודי שיסחפו אתכם לקצב המזרח, פינות יצירה לילדים ומתחמי פעילות מיוחדים, מדידת סארי מסורתי, סדנת אוכל עם רינה פושקרנה, קעקועי חינה בעיצובים מסורתיים, תערוכה על המהרג'ה ג’אם סאהיב ותערוכות נוספות של בני הקהילה היהודית ההודית בארץ ועוד.
רביעי, 4.3 15:00-11:00 // בית המכולות בנמל יפו // הכניסה חופשית

בתאריכים 4.3-28.2 שבטי הצופים ברחבי העיר פותחים את השערים לפורימונים חגיגיים, צבעוניים ושמחים במיוחד שהפכו זה מכבר לחלק מהחגיגה העירונית: חגיגות פורים מושקעות עם מבנים צופיים שנבנו על ידי החניכים, תחנות משחק ואתגר, סדנאות יצירה, דוכנים, הפתעות, מוזיקה ואווירת קרנבל אמיתית. הפנינג קהילתי לכל המשפחה – ילדים, הורים, אחים ואחיות – כולם מוזמנים להגיע, להתחפש וליהנות יחד מחוויה תל אביבית מלאה באנרגיה טובה.
לא מצאתם את עצמכם ברשימה? עיריית תל אביב-יפו מעניקה לתושבים ולתושבות מחזיקי דיגיתל הטבות לאירועי פורים במוסדות התרבות, סדנות ופעילויות ייחודיים לפורים במרכזים קהילתיים ועוד.כל ההטבות באתר העירייה.

אין חג שתל אביב אוהבת יותר מפורים עם כל הבלאגן והמסיבות שלו, והשנה כשהמלחמה על אש קטנה ואין חטופים בעזה אפשר יהיה גם אולי לחגוג כמו שצריך. זה, בכל מקרה, מה שמתכננים לעשות בעיריית תל אביב-יפו, שם בחרו מוקד מעניין במיוחד לחגיגות: רחוב שינקין.
>> מדיטציה עם די.ג'יי ואופרה של יוני רכטר לילדים. זה פסטיבל
>> מי יודע מדוע ולמה: ביום שבת יוצאים עם המשפחה בפיג'מה
הרחוב האייקוני שהגדיר מחדש את תל אביב בסוף שנות ה-80', התחיל לחזור לעצמו בשנים האחרונות לאחר עשורים של שיפוצים ודעיכה. בפורים הזה מתכוונת העירייה להחזיר אותו אל נקודת ההתחלה ולתת לו להתחפש לשנת 1984, באירוע מחווה לאמנים, אמניות, יוצרים ויוצרות שחיו ברחוב, לעסקים שפעלו בו ולתהלוכת הפורים הראשונה שהתקיימה בו.
בשנות ה-80', למי שפספס היה רחוב שינקין מוקד של תרבות עירונית צעירה ואלטרנטיבית – מרחב קהילתי שבו אמנים, תושבים ועסקים קטנים יצרו יחד סצנה חיה ולא ממוסדת שהשפעתה התרבותית הייתה עצומה. תהלוכת פורים הראשונה ברחוב בשנת 1984, יוזמה מקומית של אמנים, עסקים ומשפחות, ביטאה את הרוח הזו בחגיגה שצמחה מהרחוב עצמו, מתוך יצירה משותפת ואנרגיה חופשית.

ארבעים שנה אחרי, בפורים 2026, חוזרת הרוח הזו אל הרחוב לא כהעתקה נוסטלגית אלא כהפעלה מחודשת של ערכי התקופה. תהלוכה קהילתית, אמנות רחוב, מוזיקה, מחול, עסקים מתחפשים והתערבויות חיות יהפכו את רחוב שינקין למפגש בין זיכרון להווה, בין קהילה לחגיגה עירונית צבעונית ונגישה לכולם.
ביום החג (שלישי,3.3) תתרחש לאורך הרחוב החל מ-10:00 תהלוכת הפורים של מרכז קהילתי בית תמי בשיתוף עם בתי הספר בלפור וגבריאלי, במחווה לפורים 1984. התהלוכה תכלול בובות ענק ברוח התקופה שעוצבו בידי ילדי השכונה בהנחיית האמן אבי סיביליה. והמסלול? התהלוכה עצמה תתחיל בשינקין פינת רוטשילד, תעבור לאורך הרחובות שינקין והמלך ג'ורג' ותסתיים בגן מאיר בפורימון שבט קהילה.

החל מהשעה 11:00 יתקלטו לאורך רחוב שינקין תקליטני "האוזן השלישית", במחווה מוזיקלית לתקופה ולעסק המיתולוגי שפעל שנים רבות ברחוב, תערוכת צילומים של פורים בשינקין ב-1984 תתקיים בפינת רחוב יוסף הנשיא, מחווה לחנות "פלסטיק פלוס" שפעלה ברחוב 20 שנה, ועוד שלל פעילויות והטבות בעסקי הרחוב שגם יתחפשו. עכשיו רק תחזירו לנו את איציק ורותי ואורנה ואלה וקפה תמר ונתחפש למה שאתם רוצים.
>> פורים בשינקין 1984, שלישי 3.3 17:00-10:00 לאורך רחוב שינקין.עוד פרטים כאן
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)